השתלתשלות הדברים כיצד נולד מכון מאיר פנים למעשה, אף פעם לא עלה בדעתי שאני אכתוב ספרים, ובפרט שלא ספרים כאלה. הייתי אברך שישב ולמד בעיון הגפ”ת ככל האברכים, אם כי זכיתי להתקשר עם כמה מגדולי בעלי המחשבה (הגר”מ שפירא ועוד). בערך בשנת תשס”ו התחלתי חברותא פעם בשבוע ללמוד נסתר (לראשונה בחיי), ולמדנו ע”ח עם לש”ו חלק הביאורים, ואחרי כמה שנים עברנו לעוד ספר, ואז בשנת תש”ע התחלנו ללמוד פתחי שערים של הגרי”א חבר. הלימוד היה מאד קשה ומתסכל קצת, ואז בתקופה מסויימת התקשינו מאוד בדברי רבינו בנתיב א”א, ובדיוק באותו יום זכיתי ליכנס לשיעורו של הג”ר א”ש על ביאור הגר”א על ספד”צ, וכל השיעור שלו על דברי הגר”א נסובו אז בדיוק על אותו ענין בו התקשינו בלשון רבינו. ולפתע הבנתי, שכל דברי הפת”ש שם לא באו אלא להסביר את דברי הגר”א הללו, ומאז המשיך הדבר באופן זה במשך כמה וכמה שבועות, שתמיד מצאנו כי רבינו בא לבאר את דברי הגר”א, וידיעת הנאמר בגר”א עזר מאוד להבין את כוונת רבינו. לכן השתדלתי לציין כל דיבור מהגר”א על ספד”צ שמתבאר בדברי רבינו. ולענין מעניין הלכתי לאוניברסיטה העברית והוצאתי משם צילום של כת”י של רבינו (על ח”ב) ועברתי עליו, עבדתי הרבה על מראה המקומות ופיסוק ולחפש לכל פרק את הדרוש המקביל אליו בע”ח, וברוך ה’ מצאתי את עצמי עם ספר שלם ממש [עד היום היו ג’ הדפסות של הפתחי שערים ובסה”כ כאלפיים ספרים], והמהדורא הראשונה יצאה מבית הדפוס בטבת תשע”ב בעזרת כמה וכמה נדיבים יחד. וברוך ה’ בזכותם כלל ישראל לומדים את הספר [וכלשון חבר א’ “הוצאת את זה מהקבר”]
ומאחר שכבר היה לי את המקורות בפת”ש איפה הגר”א על ספד”צ מדבר, התחלתי לעמול גם על ביאור הגר”א על הספד”צ, לשבץ בו כל דבר מהפת”ש המבאר את דבריו במקום הראוי לו, וב”ה נמצאו מעט יותר מ500 מקומות בהם הגרי”א חבר מסביר את ביאור הגר”א על הספד”צ. לזה הוספתי את הערות הלש”ו (למעלה מ-600) שרשם על גליון הספד”צ שלו, וכן הוספתי 450 מקומות נוספים מתוך ספרי הלש”ו (והרבה נסתייעתי בספר מפתח לש”ו של הרה”ג ר’ יהושע איידלשטיין), ואף כאן עבדתי על מראה המקומות והפיסוק וכו’, ופתאום יצא ספר שלם חדש לכלל ישראל.
והנה תוך כדי הלימוד היה לי קושי גדול שכן הגר”א מציין במקומות רבים לאד”ר ואד”ז (מעל 1000), ולא היה ברשותי אדרות מבואר כראוי, שהרי כל האדרות הנדפסות עד אז היו עם פירוש על פי האריז”ל הסתום עוד יותר. לכן נסיתי לכתוב פירוש על האדרות המלוקט מספרי הפירושים על האדרות בית עולמים לריא”ח (על אידרא רבא) ומים אדירים לגרמ”מ משקלוב (על אידרא זוטא) וצירפתי לזאת את דברי הגר”א שמצאתי על האדרות, וכן גליונות הלש”ו וליקוט מספריו, ולפתע פתאום יצא ספר שלם נוסף. ושניהם יצאו לאור יחד בסיון תשע”ד לע”נ אליהו בן ר’ חיים דב.
הייתי בבית המדרש עם כמה חברים, ושאלתי אותם בתוך דברים בטלים, “האם זה היה עוזר לכם ספר הלש”ו עם פיסוק וקיטוע ומראה מקומות, והערות, וקיצורים והם אמרו בקול רם, עשה! לכן התחלתי לעבוד גם על ספרי הלש”ו.
בערך בתקופה זו התחלתי להציץ בספר נפה”ח והוספתי קצת כאן וקצת שם, ובסוף יצא ספר שלם.
כאשר אזל פת”ש מהשוק, הוספתי לו מפתחות תנ”ך וחז”ל, ויצא לאור אלול תשע”ד לע”נ אלה בת הרב חיים יצחק.
בשבט תשע”ה הוצאתי לאור הקדו”ש של הלש”ו בעזרת הרב יחזקאל הרטמן מלורנס, ע”י יהודי יקר א’ האוהב את דברי הלש”ו מלייקווד, ולע”נ הרב שלמה קלונימוס ב״ר שאול אלחנן בכרך.
בתשע”א חבר שלי אמר שהוא מעונין ללמוד יחד ספר עץ חיים, ונסינו. וכל כמה שורות היו דברים שקשה היה להולמם, והיינו בבית המדרש עם הספרים של חברת אהבת שלום, לכן בדקתי במקור, וראיתי מכך תועלת גדולה מאד, לכן התחלתי לעבוד על הנוסח כסדר. ואמרתי לחברותא שלי שיש כאן איזה לש”ו שאומר משהו כזה, והוא ביקש לראות בפנים, לכן התחלתי להביא את כל דברי הלש”ו בקיצור, וכן את דברי הפת”ש, ולפתע פתאום נולד ספר חדש, ויצא לאור במהדורת קטנר ניסן תשע”ה ע”י החברותא שלי הר’ שמעון קטנר שליט”א מליקווד.
המשכתי לעבוד על דברי הלש”ו, ובטבת תשע”ו הוצאתי לאור את מאיר הדעה לע”נ הרב שלמה קלונימוס ב״ר שאול אלחנן בכרך, ואת מאיר הנפש (על נפש החיים) לע”נ יוסף בן יחיאל, אסתר בת דוד, שמואל בן יוסף ולאה בת אברהם.
בסיון הוצאתי לאור את הקדו”ש עם שער הפונה קדים סיון תשע”ו לע”נ הרב שלמה קלונימוס ב״ר שאול אלחנן בכרך.
באלול תשע”ז הוצאתי לאור עץ חיים עם ליקוטי נוסחאות מהדורת גלנר לע”נ אברהם דוד ופריידל גלנר, ע”י הרב יעקב גלנר שליט”א משיקגו.
בשבט תשע”ח הוצאתי לאור את ספר הדעה ח”ב לע”נ הרב שלמה קלונימוס ב״ר שאול אלחנן בכרך, ולע”נ שרה בת הרב חיים יהודה ליב ע”י החברותא שלי הר’ ישראל מ. מ. שליט”א.
בסוף שנת תשע”ח אזל הפת”ש מהשוק, ובאותה העת ממש א’ מהצאצאים של הריא”ח התקשר אלי ואמר לי “יש לי בן דוד בארה”ב, ויש ברשותו כת”י של חלק א’ של פת”ש, האם זה מעניין אותך”, מובן שקפצתי ולקחתי, ותקנתי על פיו מאות תיקונים (מעל מאתים תיקונים שתיקנתי במהדורא קמא הערות בלשון “נדצ”ל” התבררו להיות תיקונים נכונים), ועשינו עימוד מחדש, וב”ה עוד נכד של הגריא”ח תרם את הכסף להוציא את זה לאור ויצא לאור באלול תשע”ח על ידי משפחת פרייגר נו”נ להגריא”ח.
בסוף אלול תשע”ז הצצתי בדרך ה’ לרמח”ל וראיתי שיש לי הרבה מה להוסיף כמקורות לדבריו, ויצא ספר עוד פעם, ויצא לאור בחשון תשע”ט ע”י החברותא שלי הר’ ישראל מ. מ. שליט”א לע”נ שרה בת הרב חיים יהודה
שיח יצחק של הגריא”ח יצא לאור באלול תשע”ט לע”נ יוסף בן יחיאל וזוגתו אסתר בת דוד שמואל בן יוסף וזוגתו לאה בת אברהם.
בחשון תש”פ הוצאתי לאור לש”ו חלק הביאורים ח”א לע”נ הגרמ”ש נתרם על ידי החברותא שלי הר’ שמעון קטנר שליט”א מלייקווד, וכן מאיר העץ על ע”ח ח”ב מהדורת קטנר על ידי החברותא שלי הר’ שמעון קטנר שליט”א מלייקווד. וכן י”ל שערי אורה ע”י חברותא שלי הר’ ישראל מ. מ. שליט”א לע”נ שרה בת הרב חיים יהודה, וכן חומש “עדות נאמנה” בראשית לע”נ אהרן בן ר’ מרדכי שמרלר ז”ל.
ובשבט תש”פ יצא לאור חומש עדות נאמנה שמות לע”נ אהרן בן ר’ מרדכי שמרלר ז”ל.